צ׳ופסטיקס
אם ניסיתם פעם לאכול עם צ׳ופסטיקס אתם אולי יודעים שאין ממש עקומת למידה באכילה עם צ׳ופסטיקס. מרימים את הצ׳ופסטיקס, ניגשים לאוכל, מפילים אוכל על הבגדים, נשארים רעבים ומתעצבנים וחוזר חלילה. עד שיום אחד, פתאום, אתם לוקחים את המקלות המעצבנים ופשוט מתחילים לאכול כאילו לא קרה כלום! (בהנחה שלא איבדתם מוטיבציה אחרי השבוע הראשון ללא התקדמות נראית לעין).
בזמן שלמדנו ביחד בסין החברה שלי שרה* סיפרה לי שהיא ויתרה על כל ניסיון לאכול בצ׳ופסטיקס לפני שנים, כי היא לא הרגישה שהיא משתפרת, לא חשוב כמה פעמים היא ניסתה להשתמש בהם.
בסופו של דבר נמאס לקבוצה שלנו מהמזלג שהיא שלפה בכל ארוחה. ארוחת צהריים אחת דיברנו איתה והבטחנו לה שאם היא תתמיד ותשתמש רק במקלות למשך שבועיים, יום אחד היא תתעורר ותגלה שהיא יודעת איך לעשות את זה.
שרה לא נגעה בצ׳ופסטיקס 10 שנים. 10 ימים אחרי השיחה שלנו היא התחילה לספר לאנשים שכולם יכולים ללמוד להשתמש בצ׳ופסטיקס, פשוט צריך להתמיד וזה יקרה.
מה אכפת לכם מצ׳ופסטיקס?
לפעמים דברים קורים כמו שהיינו מפצים. אנחנו לומדים משהו, משתפרים קצת, ממשיכים להתאמן, משתפרים עוד, ואנחנו שמחים כי אנחנו מתקדמים. אבל יש דברים שהם כמו צ׳ופסטיקס.
לא חשוב במה מדובר: רכישת מיומנות, לימוד תחום חדש או שינוי הרגל מוכר, הרבה עבודה צריכה להתרחש מתחת לפני השטח.
כשלומדים להשתמש בצ׳ופסטיקס, נכשלים שוב ושוב עד שיום אחד מצליחים בלי אפילו לחשוב על זה. כי השרירים הפנימו את התנועות. המוח כבר לא צריך לתת הוראות מפורטות ליד – תחזיקי מקל אחד בין שתי האצבעות האלו, והשני בין שתי האצבעות האלו, עכשיו תזיזי מקל אחד אבל לא את השני… לפקודה אחת פשוטה – השתמשי בצ׳ופסטיקס.
לפעמים כשאנחנו עובדים קשה ולא רואים התקדמות זה סימן שאנחנו צריכים לשנות משהו.
אבל לפעמים זה סימן שהעבודה נעשית במקום מוסתר.
אז לפני שאתם מוותרים על תחביב, קורס, דיאטה או תוכנית אימונים חדשה כי אתם לא רואים התקדמות, תשאלו אנשים שכבר עשו את זה אם אתם אמורים בכלל להשתפר מפעם לפעם, או אם אתם צריכים להמשיך ולהתמיד גם ללא שינויים, כי אתם לומדים לאכול עם צ׳ופסטיקס.
מה היה ה״צ׳ופסטיקס״ שלכם? ספרו בתגובות.
תחזרו שבוע הבא בעוד שבועיים (איך שכחתי מחנוכה?) כדי לקרוא עוד אמיתות מדכאות על החיים המלצות תזונה כיפיות, קלות ושימושיות שאולי אפילו יעזרו לכם. או תלחצו כאן כדי להירשם לניוזלטר.
*לא שמה האמיתי