יום אחד במהלך תקופת הלימודים שלי בסין, אחד הסטודנטים הזרים האחרים חלה בוירוס נורא. הוא הלך לרופא, שבדק את הדופק שלו והסתכל על לשונו, ואז כתב לו מרשם בסינית.
הבחור הלך לבית המרחקת שבבית החולים, שם הרוקחת הצליחה להסביר לו שאין לה את התרופה שהרופא רשם לו. היא אמרה לו שיילך לעיר וכתבה כתובת על המרשם, והיא אפילו שרטטה לו מפה פשוטה.
הבחור לא רצה להסתובב לבד וחולה בעיר זרה, אז הוא ביקש ממני ללכת איתו.
הלכנו אחרי המפה, אבל כשהגענו למחוז חפצנו גילינו שיש שם רק מסעדה. לא ראינו בית מרקחת בסביבה, אז נכנסנו למסעדה בתקווה שמישהו יכול להסביר לנו לאן לפנות.
הראנו את המרשם עם הכתובת והמפה למנהלת המסעדה והיא לקחה את המרשם וסימנה לנו לשבת. היו מבולבלים, אבל ישבנו. חשבנו שהיא הלכה לחפש מישהו שיכול להסביר לנו את הדרך.
אחרי 10 דקות היא חזרה עם קערה ענקית מלאה בציר רותח, המון צמחים, ועוף שלם. היא הניחה את הקערה מול ידידי והצליחה להסביר לו שעליו לגמור את הכל. הוא הצליח לאכול את רוב המרק ואז חזרנו לבית חולים. הוא נכנס מיד למיטה וישן 14 שעות רצוף. כשהוא התעורר בבוקר הוא הרגיש מעולה, הייתה לא הערכה מחודשת לתזונה הסינית המסורתית.
כאן, תוכלו למצוא מתכון פשוט וקל שיפשר את חווית החורף שלכם.
לקבל עוד פוסטים כמו זה ישירות לתיבת המייל, תלחצו כאן.