בפוסט הקודם תוכלו לקרוא את החלק הראשון של ההקדמה לפילוסופיית ה-WU XING (חמש הפאזות). תמצאו שם גם את ההסבר למה אני לא קוראת לפאזות חמשת האלמנטים.
השבוע אני אסביר עוד רעיון מרכזי אחד של התאוריה הזאת, ואז, סוף סוף, אסביר איך היא יכולה לשרת אתכם בחיי היומיום.
מערכות יחסים – חלק 2
שבוע שעבר נתתי שתי דוגמאות של מערכות יחסים שיכולות להתקיים בין הפאזות:
יצירה
- מים מזינים את העץ
- עץ הוא חומר הבעירה של האש
בקרה:
- מים מכבים אש
- אש מרככת מתכת
וכו'.
ברור שיש עוד הרבה מערכות יחסים אפשריות בין הפאזות, אבל אל דאגה, אני לא אנסה לתאר את כולן כאן.
By Parnassus – Own work, CC BY-SA 3.0, Link
עכשיו נלמד על עוד דרך, שונה לגמרי, שהפזאות יכולות לקשר בין דברים שונים. קשר של פאזה משותפת.
למה אנחנו רוצים לאכול מתוק כשאנחנו מודאגים?
הפילוסופים הסיניים הקדומים חילקו את חוויות האדם לפי חמש הפאזות, והשאירו לנו רשימות של דברים ותופעות השייכות לפאזות השונות.
לדוגמא, כעס, הרגש שמדרבן אנשים לתנועה, לעשייה ולשינוי, שייך לפאזת העץ. כמו כן חוש הראייה והיכולת לדמיין. חייבים לראות קדימה ולדמיין את העתיד כדי לעשות שינוי.
תקשורת היא דרך להפיץ רעיונות ולשנות את הרגשות והמחשבות של אנשים אחרים. הפצה לכל כיוון והתמרת דברים אחרים הם תכונות של אש.
אומנים ומרצים צריכים אש חזקה כדי לגעת בלב הקהל.
האדמה מייצגת את תקופת ההורות בחיים, והרגש שמשוייך לאדמה הוא הדאגה. הקול של האדמה הוא קול דיבור רגוע מרגיע, והטעם של אדמה הוא מתוק.
דברים ששותפים לפאזה הם בעלי קשר מיוחד. הם כמו תו מוסיקלי אחד שמושמע ע"י כלים שונים. דבר אחד ששייך לאדמה יהדהד עם דברים אדמתיים אחרים, לכן אנחנו מחפשים את הטעם המתוק כשאנחנו מודאגים.
למה אנחנו כועסים אחרי שמפחידים אותנו?
מערכות היחסים שקיימות בין חמש הפאזות מחברים גם גם תופעות שקשורות לפאזות השונות.
כמו שמים מזינים את העץ, פחד לא יטופל יהפוך לכעס.
יצירתיות (עץ) מאפשר תקשורת טובה (אש) שיכול להוביל ללמידה אינטלקטואלי (אדמה).
ככה, תאוריית חמש הפזאות נותנת לנו כלי עוצמתי להבנת דרכים שתופעות שונות קשורות ויכולות להשפיע אחת על השנייה.
ולסיום, מה אכפת לכם?
כמו שאמרתי שבוע שעבר, המטרה של התאוריה הזאת היא להסביר את הדרכים שדברים (ואנשים) יכולים להתשנות ולהתייחס לדברים אחרים.
לרוב, אם משהו בחיים לא מתאים לכם, הפיתרון הוא או לשנות משהו, או לשנות את ההתייחסות שלכם למשהו.
וכשמנסים להבין מה ואיך לשנות או להשתנות, מסגרת שמתארת ומסדירה סוגי שינויים יכולה להיות שימושי מאוד.
אני משתמשת בתאוריית חמש הפאזות כשאני עובדת עם אנשים על מוטיבציה ושינוי הרגלים. עשייה היא הרבה יותר קלה כשאנחנו מבינים איזה שינויים אפשר לעשות, ואיזו פעולות מתאימות לטבע שלנו.
אם אתם מגלים שאתם מעדיפים לבצע שינויים בצורה עצית, או שמה שחסר לילד שלכם בבית ספר זה תמיכה אדמתית, ושהצוות שלכם חייב יותר מתכתיות כדי לעמוד בזמנים, הרבה קל לעשות צעד לטפל בבעייה.
ואיך אתם אמורים לדעת מה כל אחד צריך?
שבוע הבא נתחיל בחקירה מעמיקה יותר בכל אחת מחמש הפאזות. תוכלו ללמוד מה המאפיינים של כל פאזה, איזה סוג פעולה משוייך לכל פאזה, ועל הרגשות שמניעים אנשים בכל אחת מהפאזות. אל תפספסו!
לא רוצים לקחת סיכון? תוכלו להירשם כאן ולקבל את הפוסטים הבאים במייל או בוואסטאפ!
אם זו הפעם הראשונה שאתם מבקרים באתר הזה ואין לכם מושג מה קורה כאן, שלום! אני חוה מהלר, מטפלת ברפואה סינית, דיקור, צמחי מרפא, רפלקסולוגיה, עיסוי, טווינא, סוטיא ועוד כל מיני מילים מוזרות…. תוכלו למצוא אותי באחת הקליניקות שלי בבאר שבע או בשדרות, או יושבת על המחשב החוקרת נושאים מעולם הבריאות ו/או המוטיבציה. אם תרצו לדעת עוד עלי תוכלו ללחוץ כאן. אם תרצו ליצור איתי קשר, תלחצו כאן. מעדיפים לראות פדנה מקבל טיפול בדיקור סיני? תנסו כאן!
[…] חיבור לאדמה ולטבע, אפייה (שיטת הבישול שמחזקת את האדמה), לחם (מאכל שמייצג את אנרגיית האדמה), הזנה ודאגה לאחר – הן באחריות אנרגיית האדמה ("אמא אדמה"), ואכילת מתוק, טעם האדמה. […]