איך זה, לשבת שבעה? שואלים אותי.
כמו להיות המלכה, אני עונה. אנחנו מתיישבים בכיסאות מיוחדים, וכשאנשים נכנסים אנחנו לא קמים. הם מחכים שנדבר, או לא.
הימים שראשונים של השבעה היו כל אחד שונים ומיוחדים, שלושת הימים האחרונים של השבעה מתערבבים לי לחוויה אחת מתמשכת. מבקרים, אוכל, מבקרים, שינה, ההתעוררות בשלוש לפנות בוקר, הוצאת הכלבה לטיול באמצע הלילה.
הכלבה שלי והכלב של אבא הם כבר החברים הכי טובים בעולם. כל אחד מהם בדרך כלל ישן בערך 16 שעות ביממה, אבל הם לא מצליחים לסנכרן את שעות השינה שלהם במהלך היום. כל פעם שאחד מנסה לישון השני רוצה לשחק. הכלבה שלי נופלת על המיטה כל ערב וישנה כמו שיכורה.
אנשים ממהרים להספיק לבקר לפני סוף השבעה. אני כבר לא זוכרת מי וכמה כבר היו פה.
הייתי מאוד שמחה להתקלח, אבל אני מעריכה את החוכמה שאוסרת עלינו להתעסק עם החומריות כרגע.
סופת החול מתחילה איך שאנחנו יוצאים לבית העלמין. אני והאחים שלי מסתתרים בין הקברות עד שכולם מתכנסים. בגלל אני בקושי שומעת מילה מדברי הרב.
זהו. אנחנו חופשיים. אנחנו יוצאים לסיבוב במושב. מזג האוויר נוראי. אני מנסה בכל זאת להודות על ההזדמנות לחוות אותו.
אנחנו נוסעים לבית הסיעודי לאסוף את הדברים של אמא. חלק מהמטפלות שם בוכות. אנחנו אומרים להם כמה אנחנו מעריכים את כל מה שהם עשו בשביל אמא בחודשים האחרונים של חייה. ועל כל מה שהם עשו בשבילינו, אני לא אומרת בקול. על זה שנתנו לנו לישון בלילה. על זה שלא הייתי צריכה לדואג שאבא יסבול מהתקף לב או יעשה תאונה כשהוא נוהג אחרי לילה ללא שינה.
הם אומרים שהם משתתפים בצערינו. אבא שלי נותן לאחות הראשית כמה שטרות. תארגני לצוות בבקשה ארוחה לזכר אשתי, הוא מבקש ממה.
אנחנו לא אמורים לצאת לעשות קניות עכשיו. מצד שני, אני צריכה גרביים. תיכננתי סוף סוף לקנות גרביים חדשים ביום חמישי, היום אחרי שאמא שלי נפטרה. והגרביים שהיו לי לפני השבעה די נהרסו מהשבוע ללא נעליים.
הקניון מציף אותי, ולוקח לי כמעט שעה לבחור שתי חבילות גרביים. אני שמחה שלא ניסיתי לנסות לקנות משהו רציני.
אנשים מהבית כנסת שלנו בבאר שבע מביאים לי ולאחותי אוכל. אנחנו אוכלות, מוציאות את הכלבה לטיול, והולכות לישון מוקדם. שלושתנו (אני, אחותי והכלבה) ישנות 11 שעות רצוף, חוץ מהפרעה אחת בשתיים לפנות בוקר. איכשהו נעשה שינוי בתוכנית של הרומבה של אחותי. קול ההפעלה נשמע כמו חצוצרה בדירה הקטנה שלנו. אחותי מרגיעה את הרובוט, ואני מרגיעה את הכלבה.