הייתה חוויה נהדרת. הן היו נחמדות, מעוניינות בנושא ופתוחות לרעיונות חדשים. דיברנו על זה שכל רגש יכול לשרת אותנו או לא לשרת אותנו בחיים, ועל דרכים בריאות להתמודד עם מצבים רגשיים קשים.
לקראת הסוף סטינו קצת מהמסלול המתוכנן, ועשינו סיעור מוחות לוהט על דרכים להתמודד עם דאגה אובססיבית לגבי ילדים או נכדים שהם עכשיו בדרכים ולא יכולים לענות לטלפון להגיד שהם בסדר. (בעייה שהפריעה לרוב הקבוצה.)
אני חשבתי שהרעיונות שגיבשנו היו מאוד מעניינים וגם אולי יוכלו לעזור לאנשים אחרים, אז החלטתי לשתף אותם:
1. לפני שהם יוצאים, לעשות את כל מה שאתם יכולים כדי להבטיח שתהיה להם נסיעה בטוחה. אחר כך, כשהם בדרך, להזכיר לעצמכם שעשיתם את כל מה שיכולתם, והשאר לא בשליטה שלכם.
2. להגיד תהילים.
3. לעבוד בגינה, להשקעות עציצים או לצאת החוצה יחפים כדי להתחבר לאדמה.
4.לאפות לחם, ללוש את הבצק בידיים. לאבד רגשות בעזרת הגוף ובביצוע מעשה 'אמהית'.
5. לאפות עוגות. להכין פינוק לאדם שאתם דואגים לו.
6. לטפל במשהו שמפריע לכם בבית, או לעזור לאדם אחר. לנצל את האנרגיה של הדאגה.
7. לאכול פרוסה קטנה של עוגה או עוגייה אחת. לתת לטעם המתוק להרגיע אתכם.
למה אמרתי שהרשימה מעניינת? כי דאגה, או עודף מחשבות, היא ה'רגש' שמופיע שאנרגיית האדמה לא מאוזנת, והדרכים שהנשים מצאו להתמודד עם דאגתן הן כמעט כולן דרכים מסורתיות לחזק את אנרגיית האדמה.
חיבור לאדמה ולטבע, אפייה (שיטת הבישול שמחזקת את האדמה), לחם (מאכל שמייצג את אנרגיית האדמה), הזנה ודאגה לאחר – הן באחריות אנרגיית האדמה ("אמא אדמה"), ואכילת מתוק, טעם האדמה.
ואני כמעט בטוחה שאף אחת מהנשים האלו למדו רפואה סינית 🙂
מה דעתכם על ההצעות? יש לכם משהו להוסיף לרשימה?
אם כן, אתם מוזמנים להשאיר תגובה ולשתף. אשמח מאוד לשמוע מכם!
שלום! אני חוה מהלר, מטפלת ברפואה סינית: דיקור, צמחי מרפא סיניים, רפלקסולוגיה, עיסוי, טווינא וסוטיא ויועצת למוטיבציה ושינוי הרגלים. תוכלו למצוא אותי בקליניקה בבאר שבע או בשדרות, או חוקרת נושאים מעולם הבריאות ו/או המוטיבציה. אם תרצו להירשם לניוזלטר ולקבל יותר הרהורים על בריאות, חיים ותזונה ישירות לתיבת הדואר שלכם, תלחצו כאן.