יש לכם ספר שיושב על איזה מדף בבית שלכם כבר שנתיים, שיום אחד אתם מתכוונים באמת לקרוא אותו?
יש לכם חולצה עם קרע קטן שמחכה כבר שישה חודשים שתתקנו אותה?
יש לכם כרטיסייה פתוחה בדפדפת מלפני פסח עם איזה מאמר מגניב שאתם רוצים לשתף עם מישהו?
גם אם אין לכם, אני בטוחה שתוכלו לחשוב על משהו שיכול להתאים לרשימה כזאת, נכון?
עוד שאלה אחת:
האם אתם מרגישים לפעמים תקועים?
שאין לכם כוח להתמודד עם עוד דבר אחד? או כשאתם מנסים לחשוב על רעיון חדש, מה להכין לארוחת ערב לדוגמא, שום דבר לא קורה אצלכם במוח?
הינה משהו שתוכלו לנסות בפעם הבאה שזה קורה לכם.
בפעם הבאה שאתם מרגישים שכל החיים פשוט תקועים לכם, תנסו לחשוב על הדבר הקטן ביותר שאתם צריכים לעשות איתו משהו, כמו הספר שאמרתם שתקראו, או החולצה הקרועה שצריך לתקן, או המאמר המגניב שפתוח לכם בנייד.
תנסו עכשיו? מה הוא הדבר הקטן והקל ביותר שתוכלו לחשוב עליו?
יש?
אחלה!
עכשיו, תזרקו אותו לפח.
חשבתם שאני אגיד לטפל בו?
אם יש לכם זמן ואנרגיה לתקן את החולצה, בכיף. אבל אם אין לכם עכשיו זמן, או אנרגיה, או פוקוס, אני מרשה לכם פשוט לזרוק את החולצה. החזקתם מעמד בלעדיה כבר שישה חודשים. אולי תחיו עוד שש עשרה חודשים בלי ללבוש אותה לפני שתספיקו לקחת אותה לתיקון. עברנו את פרעה, נעבור גם חיים ללא החולצה הזאת.
ואיך בדיוק זה יעזור לי?
אתם בטח שואלים.
???
בתוך המוח שלנו יש רשימה של כל דבר ודבר שאנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לעשות. בכל רגע נתון, בתת מודע שלנו רצה לה אפליקציה קטנה שעוקבת אחרי כל דבר שאמרנו לעצמינו שנטפל בו מתישהו.
כן, זה באמת מתיש כמו שזה נשמע.
כשאתם סוגרים את הכרטיסייה עם המאמר, זה דבר אחד פחות שהמוח שלכם לא צריך לזכור. תזרקו את החולצה הקבועה, וזה עוד דבר שהתת מודע שלכם לא צריך להיות במעקב אחריו.
כל דבר שהמוח שלכם לא מתעסק איתו, זה אנרגיה שהמוח שלכם לא מבזבז.
קשה לתפוס ולהסביר כמה אנרגיה אנחנו באמת שורפים כל יום על המעקב הזה שהמוח שלנו מנהל, אבל תנסו את זה בעצמכם ותראו. אם תשחררו את עצמכם מכמה דברים (או אפילו דבר אחד) שברשימה האינסופית של משימות בתת המודע מאוד יכול להיות שפתאום כן יהיה לכם כוח לקום ולעשות.
בחודש האחרון שהייתי בבית סיימתי כמה פרוייקטים. אבל גם החלטתי לא לקרוא יותר מעשרה ספרים. ביטלתי לפחות שמונה בלוגים שהייתי מקבלת מהם עדכונים. נתתי למישהי את הציוד שנשאר לי יצירה שכנראה לא אחזור אליו. עבזתי שלושה קורסים למרות הם לא מוגבלים בזמן.
כי עם המתח העודף שיש בחיים עכשיו, הייתי צריכה לשחרר את עצמי מכל מיני דברים שדרשו את האנרגיה שלי, אפילו במעט, כדי להמשיך להיות פרודוקטיבית.
איך אתם מתמודדים?
(דרך אגב, כשאמרתי תזרקו לפח, מן הסתם התכוונתי למסור למישהו או מקסימום לשים במחזור… אלא אם כן זה עוד דבר אחד שאין לכם כוח להתמודד איתו היום. אם זה המצב, אז לפח!)
שלום! אני חוה מהלר, מטפלת ברפואה סינית: דיקור, צמחי מרפא סיניים, רפלקסולוגיה, עיסוי, טווינא וסוטאי ועוד כמה מילים שאף אחד לא מכיר.
חוץ מזה אני חוקרת וחופרת בנושאים שקשורים להתנהגות האדם, כי בסופו של דבר ההתנהגות היומיומית הכי משפיעה על הבריאות.
אם מצאתם ערך בבלוג הזה, תוכלו להירשם כאן כדי לקבל את הפוסטים הבאים במייל.